#3 Whose life takes precedence –from the Micro to the Macro

#3

Whose life takes precedence –from the Micro to the Macro

1.     תלמוד בבלי מסכת נדרים דף פ עמוד ב

ורמי דרבי יוסי אדר' יוסי: מעיין של בני העיר, חייהן  ^{הצורך במים לשתייה}, וחיי אחרים — חייהן קודמין לחיי אחרים. ^{להשקיית בהמות} בהמתם [ובהמת אחרים — בהמתם] קודמת לבהמת אחרים.  כביסתן וכביסת אחרים — כביסתן קודמת לכביסת אחרים. חיי אחרים וכביסתן — חיי אחרים קודמין לכביסתן. ר' יוסי אומר:  כביסתן קודמת לחיי אחרים, ^{משום שמניעת כביסה יש בה צער מרובה וסכנה}. השתא  כביסה  אמר ר' יוסי יש בה צער ^{ועינוי במניעתה}, [נדרים דף פא עמוד א] גוף כולו לא כל שכן ^{שאם אינו מתרחץ שיש לו צער}? ^ודוחים: אמרי ^{[אומרים]} : אין ^[כן], ^{צער מניעת} כביסה אלימא ^{[חזקה, גדולה]} לר' יוסי ^{מצער מניעת רחיצת הגוף}. אמר שמואל: האי ערבוביתא דרישא ^{[לכלוך זה שבראש]} מתיא ^[מביא] לידי עוירא ^{[עיוורון]}, ערבוביתא דמאני ^{[לכלוך שבבגדים]} מתיא ^[מביא] לידי שעמומיתא ^[שגעון], ערבוביתא דגופא ^{[לכלוך שבגוף]} מתיא לידי שיחני וכיבי ^{[שחינים ופצעים]שאין הם כה חמורים כשגעון וכעיוורון. ומכאן יש לומר כי לר' יוסי לכלוך בגדים מסוכן יותר מאשר לכלוך הגוף.}

One ruling of R. Jose contradicts another of his: With respect to a well belonging to townspeople, when it is a question of their own lives or the lives of strangers, their own lives take precedence; their cattle or the cattle of strangers, their cattle take precedence over those of strangers; their laundering or that of strangers, their laundering takes precedence over that of strangers. But if the choice lies between the lives of strangers and their own laundering, the lives of the strangers take precedence over their own laundering. R. Jose ruled: Their laundering takes precedence over the lives of strangers. Now, if to -refrain merely from- washing one's garment is a hardship in R. Jose's view [81a] how much more so with respect to the body? — I will tell you: In R. Jose's opinion laundering is indeed of greater importance than bathing. For Samuel said: Scabs of the head -caused by not washing- lead to blindness; scabs -arising through the wearing- of -unclean- garments cause madness; scabs -due to neglect- of the body cause boils and ulcers.

2.     תוספות מסכת נדרים דף פ עמוד ב

מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים - כגון בעיירות ששותין מאותה מעיין חייהן קודמין דדרשינן וחי אחיך עמך חייך קודמין.

3.     ר"ן מסכת נדרים דף פ עמוד ב

רבי יוסי אומר כביסתן של אותה העיר קודמת לשתייתן של בני עיר אחרת - דסבירא ליה לרבי יוסי דכיון דבמניעת כביסה איכא צערא טובא חיי נפש הוא.השתא כביסה אמר ר' יוסי יש בה צער - כי ממנע ליה ולא כיבס.

4.     שאילתות דרב אחאי פרשת ראה שאילתא קמז

ברם צריך למימ' הרי דכרו נהרא בעו לחוורי מניהון ובני מתא אחריתי בעו למישתי וליכא להלין מיא אלא למישתי אינון וחוורי מניהון מאי כביסה שלהן קודם לחיי אחריתי או חיי אחרי' קודם לכביסתן מי אמרינן במקום כביסה חיי אחרי' קודם או דילמא כיון דלא מחוורי מניהון אתו לידי צערא והילכתא כביסה שלהן קודם לחיי אחרים ת"ש מעיין שבני העיר מסתפקין הימנו חייהן וחיי אחרי' חייהן קודם לחיי אחרי' בהמתן ובהמות אחרי' בהמתן קודם לבהמות אחרים כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודם לכביסת אחרי' כביסתן וחיי אחרים חיי אחרים קודם לכביסתן רבי יוסי אומר כביסתן קודם לחיי אחרים איסי בן יהודה לא על לפרקיה דרבי יוסי אשכחיה רבי ישמעאל ברבי יוסי א"ל מאי טעמא לא אתית לפירקיה דאבא אמר ליה טעמא דאבוך לא ידענא ולפירקיה עיילנא אמר ליה ומאי קושיא לך אמר ליה דאמר כביסתן קודם לחיי אחרים א"ל הא מדאורייתא היא דכתיב והיו הערי' להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתן ולרכושם ולכל חייתם מאי חייתם אילימא חיה ממש והא כתי' לבהמתם וחיה בכלל בהמה אלא מאי היא כביסה וקרי ליה רחמנא חייתם וטעמא מאי משום דשמואל דאמר ערבוביתא דמנא אתית לידי שיעמום והילכתא כביסה הוויא חיותא וחייהן וחיי אחרי' חייהן קודמת לחיי אחרים וכן הילכתא.

5.     ספר נפש החיים - שער א - פרק ח

ולכן בפרשה ראשונה של קריאת שמע כתיב ובכל מאדך, ובפרשה והיה לא כתיב ובכל מאדכם, כי פרשת שמע כולה בלשון יחיד נאמרה, ויחיד שאפשר לו, הוא צריך לקיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך דברים ככתבן ממש, לכן נאמר ובכל מאדך פירוש בכל ממונך כמ"ש במשנה סוף ברכות, ר"ל שלא לעסוק בפרנסה כלל, אבל פרשה והיה שנאמרה בלשון רבים, לרבים כמעט מוכרחים להתעסק על כל פנים מעט גם בריוח ממון לחיי נפש, לכן לא כתיב בה ובכל מאדכם. (והגם שעדיין לא זו הדרך והמדרגה הגבוה שבגבוהות לפי אמיתת רצונו יתברך שמו לדעת רשב"י, עם כל זה גם לדידיה לא מקרו ח"ו בזה אין עושין רצונו של מקום כשמפנין עצמם מעט גם לעסק פרנסה ובעת עסקם בפרנסה לבם נוהג בחכמה ומהרהרים בדברי תורה ויראת ה', ולרבי ישמעאל זו היא עיקר רצונו יתברך בהנהנת כלל ההמון, ופלוגתתם מה היא עיקר רצונו יתברך והמדרגה היותר גבוה בהנהגת כלל ההמון):

6.     שו"ת חלקת יעקב חו"מ סימן לג ד"ה ו) אכן

ו) אכן לענין הלכה, גם דעת העמק שאלה פ' ראה, דאין להכניס בספק סכנה, והטיב אשר דיבר בזה שזה תלוי בפלוגתא דר"ע ובן פטורי בב"מ ס"ב א' ובתו"כ פ' בהר קצת בסגנון אחר, בשנים שהיו מהלכין בדרך ויש לאחד מהם קיתון מים אם שותיהו אחד מגיע לישוב ואם שניהם שותים מתים שניהם, דרש בן פטורי ישתו שניהם וימותו, א"ל ר"ע וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חברך - ולכאורה דעת בן פטורי תמוה מאד, וכי בשביל שא"א לקיים וחי אחיך מחויב הוא להמית א"ע, ואיזו תועלת תהיה מה שיתן גם לחברו וימותו שניהם. ובמהר"ם שיק יו"ד סי' קנ"ה הקשה בשם הגאון סדר למשנה דל"ל לר"ע קרא, ותיפוק לי' דלא שייך כאן מאי חזית דדמך סומק טפי. ושניהם מתנבאים בסגנון אחד, דהתם איירי דאינו ודאי שימות בעל המים אם יתן לחברו מים, דאולי עד כה יזדמן להם מים ויחיו שניהם, ואם ישתה לבדו בטח יגיע לישוב ויחי' - ודעת בן פטורי דצריך להכניס את עצמו בספק מפני ודאי דחברו, ודעת ר"ע וחי בהם חייך קודמים, ואפילו ספק חיותו כביומא פ"ה ב' וחי בהם דאפילו ספק סכנה דפק"נ דוחה לכל המצות, דוחי משמע ודאי שלא יבא בשום ענין לידי סכנה וכבתוס' שם ד"ה ולפק"ח, והכא נמי דכתיב וחי אחיך עמך ודרשינן חייך קודמין פי' ודאי חייך קודמין - וכידוע דהלכה כר"ע. ומסיים ההעמק שאלה, דכיון דהרי"ף והרא"ש בפרק א"נ הביאו ברייתא זו דשנים שהיו מהלכין בדרך, ממילא נשמע זה הדין - והאי דירושלמי לעיל, דר"ל אמר או קטיל או אתקטיל, זה רק מצד חסידות עי"ש, באופן שכמעט כל הפוסקים, דאין להכניס א"ע בספ"ס בכדי להציל, אם לא מצד חסידות, וגם בזה הרבה פוסקים מביאין דברי הרדב"ז, דהעושה כן הוא בכלל חסיד שוטה - וא"כ הדרינן לני"ד דאם לא עשה בדיעבד פשיטא דאי"צ כפרה ע"ז. ועי' בש"ך רסי' קנ"ז בכל מי שדינו לעבור ואל יהרג, מחלוקת אם מותר להחמיר ע"ע, ומביא בשם תה"ד דבפלוגתא דרבוותא אזלינן לקולא באיסור סכנת נפשות, רק היכא דנוגע לקידוש השם, הוא לפי הענין, אכן יש לחלק בין שארי עבירות ובין מי שרוצה לסכן בעצמו כדי להציל למישהו ממיתה ודאית - ואי לאו סברת הרדב"ז שכתב דמקרי חסיד שוטה, הי' נראה יותר לומר מסברא דמי שעושה כן קדוש יאמר לו - גם יוכל לצמוח מזה, דבניקל יוכל לומר שמתפחד מספק סכנה ולמנוע מלהציל, ודברים כאלו צריכין לשקול במאזני צדק, ולא לעקל הדין רק לטובתו מבלי להשגיח על חיותו של האחר להצילו.

7.     שו"ת שרידי אש חלק ב סימן לד עמוד תכב:ט

אבל לדעתי נראה דסברת בן פטורא היא, שצריכים לחלק בין שניהם. הקיתון של מים דאסור לו להציל עצמו שיוכל לחיות יותר בחיים של חבירו, והיינו כיון שלחייו עכשיו די אם יקח חציו, אסור לו להניח לחבירו למות, ומה שעל ידי זה ימות בעצמו אחר כך לא איכפת לן לדעת בן פטורא, כיון דכעת אין חייו בסכנה צריך ליתן לחבירו שיחיה עמו וכדכתיב "וחי אחיך עמך". אבל הא ודאי למסור נפשו, והיינו דימות עכשיו בעבור חבירו, ודאי לא עלה על דעתו של בן פטורא, ועל זה לא בעינן שום קרא לפטור.

אבל עכשיו השיב ר' עקיבא "חייך קודמין לחיי חברך", ואינו מוכרח לוותר על חייו להציל חבירו, אפילו אינו כעת עומד בסכנה לחייו מ"מ כיון דסוף כל סוף ימות, אינו מחויב לתת הקיתון של מים לחבירו, דהוא בעצמו עדיף.

אבל מ"מ מהאי גמרא ראיה מוכרחת דצריך ליתן כל ממונו, דרק על חייו אין צריך לוותר דחייך קודמין, אבל ממונו אין הכי נמי צריך ליתן. ופדיון שבויים נמי, אם אינו מוצא אחרים שיפדו, הוא בעצמו צריך לתת כל ממונו. וצ"ע על הנושאי כלים של השו"ע, שלא הזכירו בפירוש דצריכים לתת כל ממונו לפדיון שבויים בסכנת נפשות אם אחרים אינם רוצים לסייע, דמהסוגיא דבבא מציעא נראה ודאי להלכה כן.

8.     שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן מה ד"ה וכפי שאמרו

וכפי שאמרו לי הרופאים (כשהרצאתי לפניהם על נושא זה) הוצאת כליה וכדומה מהאברים הפנימיים מאדם אע"פ שהוא בריא כרוך בסתמא בספק סכנה. ועל כן אין להתנדב על כך בסתמא ואין לרופא לבצע זאת, אא"כ סגל חבורה של רופאים מומחים יחליטו אחרי עיון מדוקדק שהדבר לא כרוך בספק סכנת נפש למנדב, וכולי האי ואולי +לההכרעה שהכרעתי בפנים דבמקום שיש ודאי ספק פיקוח נפש יש מקום לאיסור לאדם לנדב למטרה האמורה אבר מאבריו. התחשבתי שיתכן שאם הנצרך לכך הוא ת"ח דאעפ"י שגם בכה"ג אין חיוב על מי שהוא למסור או לסכן נפשו עבורו אבל מצוה ועכ"פ רשות לסכן א"ע עבורו יש בזה, ועל כן בדומה למקרה שאירע שאשה רוצה להכניס א"ע לספק סכנה לנדב אחת מכליותיה להצלת בנה הלומד תורה שמחוסר ב' הכליות ל"ע, אפשר לומר דמותר לה לעשות זאת ואין כל איסור לסייע בכך ואולי יש עוד מצוה בזה. וחילי דידי ממה שראיתי בספר חסידים סימן תרצ"ח שכותב: שנים שיושבים ובקשו אויבים להרוג אחד מהם אם אחד תלמיד חכם והשני הדיוט מצוה להדיוט לומר הרגוני ולא חבירי כר' ראובן בן איצטרובלי שבקש שיהרגוהו ולא לר' עקיבא כי רבים היו צריכים לר"ע עיי"ש והובא זה גם בשיורי כנה"ג יו"ד סי' קנ"ז הגהב"י אות ל"ה, וכן במג"ע להיעב"ץ ז"ל באבן בוחן פנה א' אות ע"ח. ועוד זאת הוסיף לכתוב היעב"ץ שם באות פ"ה (עפ"י הס"ח הנ"ל) דביודע בבירור שחבירו ת"ח כשר וצדיק יותר ממנו (וכן בשביל אביו ורבו) רשאי למסור עצמו להריגה להצילו מרצון פשוט ומאהבה שאינה תלויה בדבר. וכמו"כ נטה להתיר כשהאב זקן וא"א לו לקיים עוד מצות פ"ו =פריה ורביה= והבן אדם כשר לפחות אפי' אינו גדול כמוהו ולא ממלא מקומו, או שהוא ילד קטן שעדיין לא התנכר במעלליו עיי"ש, ויש עוד הרבה לעיין בזה להלכה. אך עכ"פ יש מקום ללמוד מזה להתיר על כגון דא כשהסכנה אינה ודאית, וכשהמדע הרפואי אומר שהדעה הנותנת היא ששניהם ישארו עי"כ בחיים. לעומת זה לדברים שביארנו בפנים שאין כל חיוב על אדם לנדב אבר מאבריו להצלת חבירו. יעוין במג"ע שם באבן בוחן פנה א' אות ס"ג שכותב נמי בכזאת שאין אדם מחויב להציל באחד מאבריו את הנרדף מזולתו, ואפילו בזיוני דגופא לא מידחי, וכן מעיר גם מזה שהערתי בפנים דבסכנת אבר לפעמים יש בו סכנת כל הגוף ואע"פ שאינו מאברים ראשיים המטריפים, וכמו"כ כותב דגם יסורין קשים ומרים נראה שא"צ לסבול בשביל הצלת חבירו דנגידא קשי ממותא וכמו שאין רשאין למסרו ליסורין בעלילה אם אינו חייב אפילו הן נהרגין אם לא יתנוהו, ק"ו שאין אדם חייב למסור עצמו ביד גוים ליסורין בשביל הצלת חבירו עיי"ש, ונלמד מזה בכל הדומה לזה. ופשוט.+

9.     תלמוד ירושלמי מסכת תרומות פרק ח הלכה ד

תַנִי, סִיעוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מֵהָלְכִין בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ לָהֶן גוֹיִם וְאָמְרוּ תְּנּוּ לָנּוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרוֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת כּוּלְכֶם. אֲפִילּוּ כּוּלָּן נֶהֱרָגִים לֹא יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל ^{אבל אם} יִיחָדוּ לָהֶן אֶחָד כְּגוֹן שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי ^{שהיה מורד בדוד ונמלט אל אבלה ויואב שם מצור על העיר עד שימסרו לו את שבע בן בכרי} יִמְסְרוּ אוֹתוֹ וְאַל יֵיהָרְגוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְהוּא שֶׁיְּהֵא חַיָּיב מִיתָה כְּשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אף על פי שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה כְּשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.

עוּלָא בַּר קוֹשַׁב, תַבָעְתֵיהּ מָלְכוּתָא ^{רצו להרגו} עָרַק וְאַזִּיל לֵיהּ לְלוֹד גַּבֵּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָתוּן וְאָקְפוּן מְדִינַתָא ^{באו חיילי המלך ועשו מצור} אָמְרוּ לָהֶן, אֵין לֵית אָתוּן יְהָבוּן לֵיהּ לָן אֲנַן מְחָרְבִין מְדִינַתָא ^{אמרו להם, אם לא תמסרו לנו אותו נחריב את כל המדינה} סַלַק גָבֵּיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפָיְּיסֵיהּ וִיהָבֵיהּ לוֹן ^{הלך ריב"ל לעולא בר קושב ופייס אותו למסור את עצמו} וְהַוֵה אֵלֵיהוּ זָכוּר לְטוֹב יְלִיף מִתְגָלֵי עָלוֹי וְלָא אֶתְגָלֵי ^{עד אז היה אליהו הנביא מתגלה אל ריב"ל, ומאותו מקרה לא נתגלה אליו} וְצָם כַּמָּה צוֹמִין וְאִיתְגָלֵי עָלוֹי ^{צם ריב"ל כמה צומות לדעת מדוע אינו נגלה אליו} אָמַר לֵיהּ, וְלַמָּסוֹרוֹת אֲנִי נִגְלָה? ^{אמר לו אליהו, ולמלשינים אני נגלה?} אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי? ^{אמר לו ריב"ל הרי אני עשיתי כמו שכתוב במשנה, ייחדו להם אחד ימסרוהו!} אָמַר לֵיהּ, וְזוֹ מִשְׁנַת הַחֲסִידִים? ^{ענה לו אליהו, וכי כך נוהגים חסידים?} רַבִּי אֵימִי אִיתְצָד ^{נתפס ע"י גזלנים} בְּסִיפְסִיפָה. אָמַר ר' יוֹנָתָן, יִכָּרֵךְ הַמֵּת בִּסְדִינוֹ ^{כלומר, אין דרך להצילו}. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, עַד דְאָנָא קָטִיל אָנָּא מִתְקָטִיל ^{אני אלך להצילו, ואו שאני אהרוג או נהרג על ידם} אֲנָּא אֵיזִיל וּמִשֶׁיָּזִיב לֵיהּ בְּחַיָּילָא ^{אני אלך להצילו בכח} אָזַל וּפָיֵיסוּן וִיהָבוּנֵיהּ לֵיהּ ^{הלך ופייס אותם והחזירו לו אותו} אָמַר לוֹן ^{ר"ל אמר לגזלנים} וְאָתוּן גַּבֵּי סַבּוֹן וְהוּא מָצְלִי עָלֵיכוֹן ^{ואתם בואו אצל ר' יוחנן הזקן ויתפלל עליכם} אָתוּן גַּבֵּי ^{באו אצל} ר' יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן, מַה דְּהֲוֵה בְּלִבְּכוֹן אִיעָבַד לֵיהּ יִמְטָא לְהַהוּא עָמֵא ^{מה שרציתם לעשות לו יבוא עליכם} לָא מָטוּן אָפִּיפְּסִירוּס עַד דְאָזְלוּן כּוּלְהוֹן ^{לא הספיקו להגיע עד אפיפסירוס עד שמתו כולם}.

10.                        בית יוסף יורה דעה סימן קנז אות א ד"ה כל העבירות

בירושלמי (סוף ה"ד) תני סיעת בני אדם שהיו מהלכים בדרך ופגעו בהן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגים את כולכם אפילו כולם נהרגים לא ימסרו נפש אחת מישראל יחדו להם אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ואל יהרגו אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי ורבי יוחנן אמר אע"פ שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי. ומשמע דהלכה כרבי יוחנן וכן נראה מדברי רבינו שמשון בפירוש המשנה ומדברי הר"ן במסכת יומא (ד. ד"ה ומיהו) וכתבו דהוא הדין לנשים שאמרו להן גוים תנו לנו אחת מכם ונטמאה וכו' שאם יחדוה להם יתנו אותה ואל יטמאו כולן. אבל הרמב"ם בפ"ה מהלכות יסודי התורה (ה"ה) פסק כריש לקיש וצריך טעם למה דהא בכל דוכתא קיימא לן (יבמות לו.) הלכה כרבי יוחנן לגבי ר"ל. ואפשר דפשט לישנא כוותיה דריש לקיש דייקא טפי: וגרסינן תו בירושלמי (שם) עולא בר קסרי תבעתיה מלכותא ערק ואזל ליה ללוד גבי רבי יהושע בן לוי אתון ואקפון מדינתא אמרו להן אין לית אתון יהבין ליה לן אנו מחרבין מדינתא סלק גביה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ויהביה לון והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי ולא איתגלי וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי אמר ליה ולמסורות אני נגלה אמר ליה ולא משנה עשיתי אמר ליה וזהו משנת חסידים היא. משמע דאע"ג דמדינא שרי מכל מקום מדת חסידות הוא שלא לעשות כן ומפני כך כתב הרמב"ם בפ"ה מהלכות יסודי התורה (ה"ה) שאם יחדוהו והוא חייב מיתה יתנוהו להם ואין מורין להם כן לכתחלה:

11.                        אנציקלופדיה תלמודית כרך כב, [יהרג ואל יעבור] טור עז

סיעה של בני אדם שאמרו להם גויים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג את כולכם, שנינו בתוספתא שיהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל²⁸⁰, ואפילו היו שם כמה אלפים281. ופירשו ראשונים שכיון שאין הגויים מיחדים אחד מהם, נמצא שכשהם בוררים האחד מדעתם, הם פודים את עצמם בישראל אחר, ואין- דוחין-נפש-מפני-נפש, ואף על פי שכולם יהרגו, אסור למסור אחד מהם, שאם ירצו למסור את זה, נאמר להם מה ראיתם שתמסרו את זה, מסרו אחר והצילו את זה, ומה ראית שנפשו של האחר חביבה יותר - היינו שאם נתיר למסור אחד כיון שייהרג בלאו הכי, הרי אפשר למסור גם אחר, וזה לא יהרג, ובטל ההיתר - …

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כב, [יהרג ואל יעבור] טור עז

280. תוספתא תרומות סופ"ז; ירושלמי שם פ"ח ה"ד; ב"ר סוף פצ"ד; רמב"ם יסוה"ת פ"ה ה"ה; רמ"א בשו"ע יו"ד קנז א. ועי' שו"ת הרמ"א סי' יא, שלא אסרו אלא למסרו בידים, אבל בדברים בעלמא מותר, וצ"ב, ועי' רד"ק בראשית לג ב ומעיל שמואל פסחים שם, ועי' להלן ציונים 295, 301.

281. חינוך מ' רצו. וכ"מ בב"ר פצ"ד, שבעיר שהיה בה שבע בן בכרי, עי' להלן, היו אלפי אנשים. ועי' משפט כהן סי' קמד סעיף טז עמ' שלט, ויד שאול (ס' זכרון לר"ש וינגורט) עמ' שעו, ועמ' שצא ציון 14. ועי' לעיל ציון 136.

Class reviews fall 5779

Class reviews fall 5779

https://classetc.blogspot.com/2018/10/class-reviews-fall-5779.html

Aggadah

1.   What are the 3 ways one can view an Aggada according to the Rambam? Which one is preferable in his mind?

2.   What were the major two theological issues touched by the Aggada of Moshe and Akiva? Which was the primary problem, and which was easily “sidestepped”?

3.   How are we as the reader more aware of why the death of Akiva is not a theological problem than Moshe?

4.   What happened when Moshe entered Akiva’s classroom?

5.   Is Theodicy (the idea of questioning "why bad things happen to good people") an essential part of the Aggada of Moshe and Akiva?

6.   What are the two paradoxes in the story of Moshe and Akiva?

7.   How does Rashi answer the major paradox in the story of Moshe and Akiva?

8.   What is the difficulty with Rashi's solution in the story of Moshe and Akiva?

9.   How does the Ariza"l (Rabbi Yitzchak Luria) solve the paradox in the story of Moshe and Akiva?

10.                What is the significance of the word tel? How does this word solve a major problem?

11.                In what way did Moshe and Akiva learned Torah differently? 

12.                What does Rebbe Nachman think about silence?

13.                According to Rashi – what was God’s original thought?

14.                In what way did Akiva complete Moshe?

15.                How do both Moshe and Akiva relate to water and rocks?

16.                What is the difficulty in the phrase “these and these are the words of the living God”?

17.                in the phrase “these and these are the words of the living God”? – what shouldthe word “living” modify?

18.                On a Torah level – how should arguments be resolved?

19.                Why couldn’t the schools of Hillel and Shammai simply follow the majority?

20.                How long did the Schools of Shammai and Hillel argue?

21.                Who believed in the idea of “these and these are the words of the living God”?

22.                When and where did the voice come out of heaven saying, “these and these are the words of the living God”?

23.                Why was the law established like the school of Hillel?

24.                In what way did the school of Hillel identify more with the concept of “elu v’ elu”?

25.                According to the pronouncement “these and these are the words of the living God” – are all opinions equally valid? Are there limitations?

26.                What does the Jerusalem Talmud say of the student who proved a “sheretz” was pure?

27.                Is the question “What is Chanukah” an innocent question?

28.                Give three reasons why the Rabbis “downplayed” the military victory.

29.                How did the Rambam portray the Maccabees? 

30.                Does the Rambam share the Talmud’s reticence of celebrating the military victory? How do you know?

31.                How did the Ramban portray the Maccabees? 

32.                It what way does the Rambam see Chanukah as a secular holiday?

33.                Why is the holiday called “Chanukah”?

34.                What was lacking/missing at the completion of the Second Temple?

35.                How is Chanukah a completion of the Second Temple?

36.                What was the context in the Talmud, of the story of the "Oven of Achnai"?

37.                What did Rabbi Eliezer and the rabbis argue about?

38.                Who were the other protagonists who argued with Rabbi Eliezer?

39.                Who told Rabbi Eliezer he was banished?

40.                What did Rabbi Eliezer do when the other rabbis didn’t accept his arguments?

41.                What did the voice from heaven say in support of Rabbi Eliezer?

42.                How did the rabbis respond to the voice from heaven which expressed support of Rabbi Eliezer?

43.                Why would Rabbi Eliezer not give in to the majority?

44.                Who was correct = Rabbi Eliezer or the rabbis?

45.                In what way did the stories of Rabbi Eliezer’s early life foreshadow later events in his life?

46.                What did Rabbi Eliezer’s brothers want?

47.                What would Rabbi Eliezer’s wife not allow him to do?

48.                How old was Rabbi Eliezer when he started to learn?

49.                What did his father say to him, when Eliezer told him that he wanted to study Torah?

50.                What did Raban Yochanan ben Zakkai say to him when Eliezer told him, that he wanted to study Torah?

51.                Who appeared to Rabbi Eliezer and advised him to go to Jerusalem?

52.                Who came to visit Rabbi Eliezer on the day he died? Why?

53.                What did Rabbi Eliezer say to his visitors on the day he died?

54.                Where did we see foreshadowing of Rabbi Akiva’s death?

55.                What was the last word Rabbi Eliezer said? 

56.                How could the rabbis ignore the voice from heaven according to – the Vilna Gaon? The Sefer Hachunuch? Tosfot? Rabbenu Nissim? Drashot Haran?

Parasha – World of the Sages

1.   When is the first time God spoke to Avraham? Why is this complicated?

2.   What is the significance of the following numbers? 3, 40, 48, 52, 70, 75?

3.   What is the difference between the way which Avraham addresses the male versus the female client? What does this indicate?

4.   In what way did the midrash “foreshadow” the binding of Isaac in terms of the relationship between Avraham and his father?

5.   What was the dialogue between Avraham and Nimrod?

6.   Which two biblical statements give us some insight into the personality of Terach?

7.   Did Terach respect his father? How do you know?

8.   Did God ever say to Avrahom to kill Yitzchak?

9.   What is the literal definition of the word olah?

10.                What was our conclusion regarding the reason God told Avraham to put Yitzchok on the altar?

11.                In what way was AviMelech moral?

12.                In what way does Avraham chastise Avimelech?

13.                The binding of Yitzchak is introduced as “after these things” – which things?

14.                In what way did the midrash "foreshadow" the binding of Isaac in terms of the relationship between Avraham and his father?

15.                How could the treatment of Yishmael be an introduction and perhaps justification of the akaida?

16.                Were Avraham and Sarah spiritual equals?

17.                Who thought that Sarah was inferior to Avraham?

18.                Who was Hagar? Why was she chosen?

19.                What was possibly counter intuitive in the selection of Hagar?

20.                What was the source of Hagar’s claim to her own greatness?

21.                How old was Sarah when she died?

22.                What was the significance behind the manner which the Torah delineated Sarah’s age?

23.                 Which "inside information did Rivka have?

24.                With whom can we assume Rivkah shared her "inside information"?

25.                Did Yitzchak love Esav unconditionally?

26.                What was Yitzchak's dream for Yakov and Esav?

27.                When was it apparent to Yakov that his mother was correct?

28.                Could Yakov have been telling the truth when he said "I am Esav your firstborn"?

29.                When Yitzchak said "the voice is the voice of Yakov and the hands are the hands of Esav" did he end the sentence with an exclamation point or a question mark?

30.                Who was Yakov scared of when he took the blessings?

31.                Did Yakov succeed in receiving the blessings he stole? How do you now?

32.                Which blessing did Yitzchak give to Yaakov when he knew it was Yaakov?

33.                Did Yitzchak imagine that Esav would be his spiritual heir?

34.                What do we know about the spiritual inner world of Yakov?

35.                How does Yakov’s “well scene” compare to the one of “Eliezer”?

36.                What should Yakov have felt after Leah switched places with Rachel?

37.                Which scene did the mandrake sale echo?

38.                How could one compare the Yakov/Esav relationship with Cain and Able?

39.                In what way is the word sulam unique?

40.                What is the major theme throughout the book of Bereishit?

41.                When God speaks to Yakov at the ladder – what does He leave out?

42.                In what way is the Leah impersonating Rachel familiar territory for Yakov?

43.                How is the theme of the favored and less favored son, reflected in Parashat Vayetze?

44.                Where is the scene of the sale of the birthright echoed in Parashat Vayetze?

45.                How did we see that the ultimate core of the argument between Yakov and Esav was who would become the kohen?

46.                How does the ladder of Jacob relate to his struggle with the anonymous man?

47.                With whom did Yakov struggle?

48.                In what way was Yakov like Esav?

49.                How is Yakov hurting his leg a resolution?

50.                Why does Esav not actually harm Yakov?

51.                Where does Yakov go after the rendezvous with Esav?

52.                What was the date on the calendar of the meeting of Yakov and Esav?

53.                What does it mean that Yakov wished to live in tranquility?

54.                Why were the brothers jealous of Yosef?

55.                Why did the brothers hate Yosef?

56.                Why did the brothers wish to kill Yosef

57.                What gave Yehudah the idea to sell Yosef?

58.                Which “sign” did Yehudah (think he) understood? Which sign did he miss?

59.                What would we have expected Yehudah to do when he lost his first son? Second son?

60.                How was Yehuda inconsiderate of Tamar?

61.                How is the section of Tamar and Yehudah thematically related to the story of the sale of Yosef?

62.                What does the Midrash say that God was doing during the sale of Yosef?

63.                Why should the messiah come from Yehudah and not Yosef?

64.                Why did Yosef never contact his father about his disappearance? How did Yoel BiN Nun answer this question? Ramban?

65.                Did the arrival of his brother’s surprise Yosef?

66.                At which point did Yosef realize his brothers were going to come?

67.                Why did Yosef accuse his brothers of being spies? What did he want them to answer? 

68.                What was the first question Yosef asked his brothers when he saw them after all those years? What was the answer? Why was the answer a bad answer?

69.                Did Yosef (in the role of Egyptian leader) mention Yosef when talking to his brothers? If yes what did he say about him? 

70.                Why did Yosef put the brother’s money back in their bags?

71.                What did the head of Yosef’s household say to the brother’s when they came to return the money?

72.                What was strange about the initial response of the brothers when they were accused of stealing the goblet/chalice? 

73.                Which traumatic event from their childhood was Yosef trying conjure up, when he accused them of stealing the goblet? What would have been their “easy response”?

74.                What does Yosef say when he finally reveals himself? In what way was this a “rebuke”?

75.                After Yosef reveals himself, does he treat his brothers as equals?

76.                How did his brother’s respond to Yosef when Yakov died?

77.                At which point does Yosef (finally) express need for his brothers?

78.                Does Bereishit end on a “happy” note?

79.                In what way did the Jews keep their identity in Egypt?

80.                In what ways did the Jews reject their Judaism in Egypt?

81.                What does Miriam do which is different from all the characters in Bereishit?

82.                According to the midrash – why were the Jews in Egypt saved?

83.   Which siblings in the book of Shmot display sibling responsibility?

84.                What did we suggest was the content of the lessons which Moshe’s mother gave him?

85.                Which previous character in Bereishit is thematically related to Bitya -daughter of Pharaoh?

86.                What is strange about Bitya naming Moshe – “Moshe”?

87.                How did Bitya try to help Moshe by naming him – “Moshe”?

88.                When Moshe killed the Egyptian – which previous biblical scene was being partially replayed?

89.                What did Moshe seek when he left the palace?

90.                Which three things did the Jews retain in Egypt?

91.                Why was Moshe chosen as “savior” given his deficiencies?

92.                What was the significance of the “hardening of Pharaoh’s” heart, according to the Rambam?

93.                What was the significance of the “hardening of Pharaoh’s” heart, according to the Seforno?

94.                What was the symbolism of the staff of Moshe?

95.                What was the symbolism of the serpent? 

96.                In what was does the serpent represent devolution?

97.                How is devolution related to Pharaoh? 

98.                What is strange about the Jews eating Matzah before they left Egypt?

99.                What was the cause of Akiva’s happiness in the face of destruction?

100.             In what way did the Jews celebrate before they even left Egypt?

101.             When did Pharaoh tell the Jews they could leave? Did they leave then? Why?

102.             When did the Jews actually leave Egypt?

Contemporary Halacha – Law and Ethics

1.   What was the case of “Buck versus Bell”?

2.   Was it in fact surprising to find writings of Oliver Wendell Holmes Jr. in the Nuremberg collection?

3.   Why was Kellog’s cornflakes originally developed?

4.   What is the classical discussion of limited resources and life and death consequences?

5.   What was the case with 2 people in the desert?

6.   How many solutions are there to the dilemma of 2 people in the desert?

7.   Which verse did Rabbi Akiva use to understand how to resolve the dilemma of 2 people in the desert?

8.   Which verse did Ben Petura use to understand how to resolve the dilemma of 2 people in the desert?

9.   How did Rabbi Akiva resolve the dilemma of 2 people in the desert?

10.                How did Ben Petura resolve the dilemma of 2 people in the desert?

11.                How did Elie Wiesel explain the verse “You brother shall live with you”?

12.                What was the case which brought the response “who says your blood is redder”?

13.                What would Rabbi Akiva say if someone said, “kill him or I will kill you”?

14.                What was the “logical conclusion” which according to Tosfot was the overriding principle that passivity absolves guilt?

15.                According to Tosfot what was the overriding principle when dealing with the case of 2 people in desert, and someone who said “kill him or I will kill you”?

16.                What was the case of the large person being pushed? What was the debate regarding this case?

17.                What was the claim of Rav Chaim, when he accused Tosafot of reaching an “illogical conclusion”?

18.                How would a Shabbat elevator work, taking into consideration the rationale of Tosfot?

19.                How would a Shabbat elevator work, taking into consideration the rationale of Rav Chaim?

20.                Is it a simple thing to translate laws of damages or murder to Shabbat? Why?

21.                Which case of two people in the desert brought the principle of passivity into question?

22.                Should a business model be used for medical ethical questions? Who suggested we should?

23.                What is triage?

24.                Is triage supported by halacha?

25.                In which case did Rav Moshe Feinstein say "flip a coin"?

26.                In which case did Rav Moshe Feinstein say "first come first served "?

27.                In which case did Rav Shlom Zalman Auerbach say "I don’t know"?

28.                Who said Jewish law has a solution to every problem?

29.                What was the case of the two towns?

30.                Can my laundry be more important than someone else’s life?

31.                Does Rabbi Yossi agree with Rabbi Akiva or Ben Petura?

32.                How does Rabbi Yossi shed light on the opinion of Ben Petura?

33.                Is brain death a Jewish concept?

34.                What the case which served as precedent for donating a body part of organ after death?

35.                What was the hesitation of the Noda Beyehudah regarding autopsies?

36.                How did Rav Ovadya Yosef extend the ruling of the Noda Beyehudah?

37.                What is the complexity with brain death (based on the article)

38.                What was the medieval source we used for the permissibility to donate a kidney?

39.                What did the Radvaz say about the permissibility of placing oneself in danger to save someone else? When is it considered righteous? Foolish?

40.                Where is the proper place to light Chanukah candles? According to Rashi? Tosafot?

41.                According to the Talmud, under which circumstances can one light Chanukah candles in the window?

42.                If one lives in an apartment building – where should they light Chanukah candles? According to the Chazon Ish? Rav Moshe Feinstein? The Brisker Rov?

43.                According to the Talmud where should they light Chanukah candles in a time of danger?

44.                How does a “time of danger” impact current practice?

45.                What types of dangers did Jews face historically during Chanukah?

46.                Does a father have any “rights” in determining the fate of a fetus?

47.                Does the Mishna or Talmud discuss the permissibility of an abortion due to pure choice?

48.                What is the case where the Mishna allows an abortion?

49.                What about the language of the Mishna may indicate that a fetus is not a full nefesh?

50.                Does the Gemara call a fetus a “rodef”?

51.                When discussing if a minor can be considered a Rodef – what does the Talmud conclude?

52.                When killing a rodef what does the “good Samaritan” function as? 

53.                What leap did the Rambam take when discussing abortion? What are the implications of this leap?

54.                Can something be “like murder”?

55.                How was the Ben Ish Chai “coy” when asked about abortion? What did he apparently believe?

56.                Do all orthodox rabbis believe abortion is murder?

57.                What did the Chavat Yair liken abortion to?

58.                Which case did Rav Yakov Emden think was instructive in allowing abortions?

59.                What was the source of the Maharit when considering the permissibility of abortion? (in a non – life and death scenario)

60.                Does Judaism speak with one unified voice in regard to abortions in non-life threatening contexts?

61.                What was counter intuitive in the story we saw with Rav Shlomo Zalmen Auerbach (regarding abortion)?

62.                What did Rav Moshe Feinstein rule in regard to the woman pregnant with a tay sachs baby?

63.                What is the trolley dilemma?

64.                Who was Sheva ben Bichri?

65.                What was the moral dilemma posed in the Mishna regarding women? What was the resolution?

66.                What was the moral dilemma posed in the Tosefta/Yerushalmi (regarding the town)? What was the resolution?

67.                How does the moral dilemma posed in the Tosefta/Yerushalmi inform or impact the trolley dilemma?

68.                What was the proposed solution of the Chazon Ish in his “trolley dilemma”?

69.                Why did the courts allow the separation of conjoined twins?

70.                What was the decision of Rav Moshe Feinstein in the case of the conjoined twins? What was this based on?